העיר רמלה ממנה אני מגיעה אליכם היום, היא עיר שמורכבת מתמהיל אנושי ססגוני ומגוון. יהודים וערבים, נוצרים ומוסלמים, מתגוררים בה יחדיו בדו קיום וסובלנות. תושבים וותיקים ועולים חדשים, צעירים ומבוגרים, משכילים ואנשי עמל משרטטים את דיוקנה הרב גוני של העיר ומעמידים בפני הספרייה העירונית אתגר תרבותי גדול.

ספריית בלפר מנוהלת באופן שנועד לתת שרות לכולם ללא הבדלים בין המגזרים השונים. ספרים בשבע שפות, שילוט בהיר בשפות שונות ועיצוב חם ומזמין -  ממתינים לבאים ויוצרים תחושה של מקום נעים שרוצים להכנס אליו, ולא פחות חשוב – לחזור אליו.

הפעילות וההצלחה הרבה של הספרייה לא היו מתאפשרים,  אלמלא כוח האדם האיכותי, המוכשר והמסור - שעובד ימים כלילות, ויחד איתי הצעיד  את הספרייה עד לקבלת  פרס הספרייה המצטיינת.

אני מודה על כך מעומק הלב לכל צוות הספרייה,  שבלעדיו כל זה לא היה אפשרי. 

אני מודה לראש העיר מר יואל לביא שמשכיל לראות בעשייה של הספרייה חלק בלתי נפרד מהפעילות החינוכית והתרבותית בעיר. 

 אני רוצה להודות לקרן רמלה ולד"ר זיו רייך העומד בראשה,  על התמיכה והעשייה הטכנית מאחורי הקלעים, וכמובן לוועדה שמצאה לנכון להעניק לנו את פרס ההצטיינות. 

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את ספריית מודיעין עלית והעומדת בראשה הגברת לוני סעדה  על קבלת פרס ההצטיינות יחד איתנו .

"החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם" כותב גבריאל גרסיה מארקס בספרו "לחיות כדי לספר", ולנו לא נותר אלא לעשות הכל  כדי שיהיה מי שיקרא אותם. 

ראש המועצה המקומית קרית טבעון מר אלון נבות        

יושב ראש דירקטוריון מרכז ההנצחה מר דני שגב 

ראש המחלקה לספריות מר ויקטור בן נעים 

מנהלת הספרייה המארחת קריית טבעון הגברת רחל פילוסוף 

עמיתי למקצוע מנהלי הספריות , ספרנים וספרניות  יקרים

בוקר טוב לכולכם,

הרבה יערות  עד נכרתו והמון ספרים חדשים הודפסו,  מאז הקים המלך אשור במאה ה 7 לפני הספירה, בעיר נינוה,  את ספרייתו -  ובה שני חדרים מלאים באלפי לוחות טין , וגלילים וטבלאות מחרס שכתובים בכתב יתדות. 

הרבה שנים עברו מאז הוקמה הספרייה הגדולה ביותר בעת העתיקה בעיר אלכסנדריה,  ובה קרוב למיליון מגילות קלף ופפירוסים, ומאז ימי הביניים בהם כל ספר הועתק בכתב יד במשך שנים והיה בעל עותק אחד או שניים בלבד.

הספריות של היום לא מזכירות את הספריות והספרים של פעם וגם האנשים שמבקרים בהם אינם דומים לבני מינם הקדומים.

תפיסת העולם שלי היא שספרייה היא הרבה יותר מספרים, ועליה להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה. הספרייה צרכה להיות רב גוונית אקלקטית ועכשווית – אחרת היא לא תשרוד.

"מילים זה כל מה שיש לי" אמר סמואל בקט. ואני אומרת: ספרים זה כל מה שיש לי , ואעשה הכל כדי שיבואו לקרוא אותם.

הספרייה מבחינתי היא ספק מיידע, ועליה להיות מרכז משאבים דומיננטי שהקהילה זקוקה לו. המשאב הזה מתחיל באכסדרה מזמינה ונעימה, עיתונים יומיים לקריאה חופשית, מאגרי מיידע ממוחשבים , ספרי קריאה מעודכנים ופעילות תרבותית פעילה וענפה שפונה לבני השלוש ולבני השמונים . כל אלו נועדו להוות מקור משיכה ועניין, לספרייה שהיא צומת דרכים תרבותי וחברתי בעיר.